בפוסט זה בבלוג, נחקור כיצד הנדסה רגשית משפיעה על פיתוח מוצרים ועל התנהגות קנייה של צרכנים.
אנו חיים בתוך "חברה". חברה מתייחסת לקהילה שבה אנשים מתאספים כדי להחליף רעיונות מגוונים, לעיתים מתנגשים בחיפוש אחר דרך טובה יותר קדימה. בעוד שגילוי ופיתוח מושגים חדשים נחשבו בעבר לערך החשוב ביותר, כיום תהליך הבחינה מחדש של ערכים קיימים ושיפור היעילות הוא בעל חשיבות שווה. הנדסה ממלאת תפקיד חיוני בתוך שינויים אלה. בעוד שתחומים המניעים התקדמות טכנולוגית - כמו הנדסה מכנית וכימית - עשו צעדים משמעותיים, מחקר המתמקד באנשים שמשתמשים בפועל בטכנולוגיה זו - כלומר, ארגונומיה - גם ביסס את עצמו כתחום חיוני. למרות שהמונח "הנדסה" מזכיר לעתים קרובות אתרים תעשייתיים בקנה מידה גדול או מחקר מיוחד, הוא למעשה קשור קשר הדוק מאוד לחיי היומיום שלנו.
מעיצוב מרחבי עבודה ועד ניתוח טעויות אנוש וטכניקות שיווק שונות, מטרת הארגונומיה היא לערוך מחקר הנדסי שמטרתו להבטיח שאנשים יחוו את הנוחות והסיפוק המרביים. ארגונומיה משמשת גם בתהליכי פיתוח מוצרים, עיצוב ושיווק כדי לספק את צרכי האנשים ואת רצונותיהם; דוגמה מובהקת לכך היא הנדסה רגשית. הנדסה רגשית היא גישה הכוללת ניתוח רגשות אנושיים מנקודת מבט הנדסית כדי לחזות ולהבין את המבנים הרגשיים של הצרכנים, ובכך לשלב תובנות אלו בפיתוח מוצרים. אפל היא דוגמה מובהקת לחברה שהשתמשה בהצלחה בהנדסה רגשית.
כאשר ה-iPod הוצג לראשונה, מכשירים כמו הווקמן, יחד עם נגני MP3 ונגני מדיה ניידים (PMP), שלטו בשוק נגני המוזיקה, והגבול בין טלפונים סלולריים לנגני מוזיקה היה יחסית ברור. בהקשר זה, אפל השתמשה באופן פעיל בהנדסה רגשית כדי להבדיל את מוצריה. המרכיבים המרכזיים של הנדסה רגשית כוללים בדרך כלל ביומכניקה, מדעי הרוח ופיזיולוגיה, ואפל יישמה ביעילות אלמנטים אלה בפיתוח המוצרים שלה.
ראשית, ביומכניקה היא התחום החוקר את המאפיינים הפיזיים של האדם. היא כרוכה בניתוח סטטיסטי של תכונות פיזיות - כגון גודל כף יד ואורך זרוע - כדי לקבוע איזה עיצוב יספק את רמת הסיפוק הגבוהה ביותר. סמארטפונים אופייניים נועדו לשימוש נוח ביד אחת. עם זאת, אותו מוצר עשוי להרגיש קטן יחסית למישהו עם ידיים גדולות מאוד. לכן, תכנון מוצרים המבוססים על ניתוח של מאפיינים פיזיים ממוצעים הוא קריטי. ה-iPod תוכנן גם על ידי ניתוח מקיף של כמויות עצומות של נתוני משתמש - כולל מין, גיל וסביבות שימוש - כדי לקבוע את הגודל והצורה המתאימים, והמוצר גובש סופית באמצעות בדיקות משתמשים חוזרות ונשנות. תהליך זה משמש דוגמה מצוינת לאופן שבו ארגונומיה והנדסה רגשית מיושמות בפיתוח מוצרים בפועל.
האלמנט השני, מדעי הרוח, מאפשר את הפילוסופיה המוטמעת במוצר ומקל על התקשורת עם הצרכנים. בעוד שהנדסה ופילוסופיה עשויות להיראות עולמות שונים, במציאות, טכנולוגיות הנדסיות שונות משמשות לניתוח רגשות ותפיסות של צרכנים. אחת השיטות המייצגות ביותר היא "זחילה", הכוללת ניתוח נתוני אינטרנט. זחילה היא טכנולוגיה שאוספת מידע מגוון מהרשת ומנתחת מילים וביטויים כדי לאמוד סטטיסטית תגובות חיוביות או שליליות. באמצעות זאת, חברות יכולות לנתח את תפיסות הצרכנים לגבי המוצרים שלהן ואת התדמית הקשורה למוצרים או מותגים ספציפיים. כאשר אפל נכנסה לשוק נגני המוזיקה התחרותי ביותר, היא התמקדה בבניית תדמית מותג שהבדילה את עצמה מנגני MP3 קיימים. כתוצאה מכך, היא יצרה את שם המותג הייחודי "iPod" ובאמצעות הרחבה מתמשכת של סדרת "i" שלה, הטמיעה בצרכנים תדמית של מוצר המציע חוויה חדשה ונבדלת ממוצרים קיימים.
לבסוף, פיזיולוגיה היא התחום החוקר את המאפיינים הפיזיולוגיים והתגובות הפיזיות של האדם ומיישם אותם בפיתוח מוצרים. ממשק הבקרה מבוסס המגע של ה-iPod הוא דוגמה מובהקת לכך. באותה תקופה, בקרות מבוססות כפתורים היו הנורמה, וטכנולוגיית המגע הוגבלה בעיקר למסכי מגע. עם זאת, ה-iPod שילב באופן פעיל בקרות מגע בממשק שלו. יתר על כן, כדי לפצות על היעדר משוב מישושי שבקרות מגע עלולות להיות חסרות אחרת, הוא שילב אפקטים קוליים, רמזים כיווניים ומשוב הפטי, ובכך שמר על היתרונות של בקרות מבוססות כפתורים תוך מתן חוויית משתמש חדשה. יתר על כן, על ידי ניתוח האופן שבו מאפיינים פיזיולוגיים - כגון תנועות אצבעות וזיעה - משפיעים על בקרות מגע ושילוב תובנות אלו בפיתוח מוצרים, שופרה עוד יותר השימושיות.
בדרך זו, הנדסה רגשית עברה מעבר למגמה גרידא והפכה למרכיב מפתח בפיתוח מוצרים. כיום, היא נמצאת בשימוש נרחב לא רק בפיתוח מוצרים אלא גם בתכנון של שירותים שונים ומערכות בקנה מידה גדול. בעוד שביצועים ופונקציונליות היו בעבר ליבת התחרותיות של מוצר, מוצרים המספקים את רגשותיהם וחוויותיהם של המשתמשים הפכו לחשובים אף יותר. יצירת מוצרים שבהם פונקציונליות, עיצוב וחוויית משתמש נמצאים בהרמוניה הפכה לאתגר קריטי בפיתוח מוצרים מודרני.