פוסט זה בבלוג בוחן את המציאות של היעלמות שפות ברחבי העולם ודן במאמצינו ובתפקידנו בשימור הגיוון הלשוני.
שפות קיימות רק כאשר ילדים לומדים אותן. ככל שילדים לומדים על העולם, מתקשרים ומעצבים את זהותם באמצעות השפה, היא מתעלה על היותה כלי תקשורת גרידא והופכת לגשר המחבר בין תרבות להיסטוריה. לכן, אם שפה משמשת רק מבוגרים, היעלמותה היא בלתי נמנעת במידה רבה. אם שפה לא מועברת לילדים, היא תדעך באופן טבעי עם הזמן. משמעות הדבר היא שהידע, התרבות והמסורות המוטמעים בשפה זו ייעלמו גם הם.
בלשנים מזהירים מפני הטרגדיה האורבת להיסטוריה האנושית באמצעות נימוקים כאלה. בלשן אחד מעריך שכ-150 שפות, כ-80% משפות האינדיאנים הקיימות בצפון אמריקה, נמצאות במצב של הכחדה קרובה. שפות אלו בקושי מתוחזקות על ידי הדורות האחרונים של זקנים, בעוד שהדור החדש גדל מבלי ללמוד אותן. באלסקה ובצפון סיביר, 40 שפות, המהוות 90% מהשפות הקיימות, נמצאות בסכנת הכחדה. אזורים אלו מתמודדים עם אתגרים בשימור שפותיהם ותרבויותיהם הייחודיות עקב שינויי אקלים מהירים ולחצים כלכליים. במרכז ובדרום אמריקה, 160 שפות (23%) נמצאות בסכנת הכחדה, בעוד שבאוסטרליה, 225 שפות (90%) צפויות להיעלם. אזורים אלו היו בעבר בית לשפות ותרבויות מגוונות שקיימו יחד, אך כעת נספגים במהירות בשפות המיינסטרים.
ברחבי העולם, כ-3,000 שפות - 50% מהשפות הקיימות - נעלמות. בעוד שכ-600 שפות עם למעלה מ-100,000 דוברים הן יחסית בטוחות, השפות הנותרות - המייצגות 90% משפות העולם - עשויות להיעלם לפני סוף המאה ה-21. הכחדה לשונית זו מסמלת יותר מדעיכה סטטיסטית גרידא; היא מייצגת אובדן עמוק לתרבות האנושית. כאשר שפה נעלמת, היא נושאת עמה דרכי חשיבה ייחודיות, ידע מסורתי ותפיסות עולם ייחודיות. זה דומה לאובדן קבוע של חלק מהמורשת האינטלקטואלית של האנושות.
הגורמים להכחדת שפות בקנה מידה כה גדול מגוונים. דוברי שפות ילידיות מתמודדים עם הרס בתי גידול, טיהור אתני וחינוך מתבולל. מעבר לירידה המהירה באוכלוסיות הדוברים, גם התפשטות המדיה האלקטרונית - המכונה לעתים קרובות גז עצבים תרבותי - תורמת. בתוך גל הגלובליזציה, המדיה האלקטרונית והאינטרנט מחזקים עוד יותר שפות מיעוט מסוימות, בעוד דוברי שפות מיעוט מוצאים את עצמם יותר ויותר בסביבות שבהן הישרדות הופכת קשה ללא שימוש בשפת המיינסטרים. כמובן, אנו יכולים למנוע במידה מסוימת את הכחדת השפה על ידי עצירת התנועות החברתיות והפוליטיות שמאלצות הכחדה, תוך פיתוח חומרי חינוך, יצירות ספרותיות, תוכניות טלוויזיה ועוד בשפה הילידית. יתר על כן, אפילו שפות העומדות בפני הכחדה יכולות לחזור לתחייה אם תהיה מחויבות מתמשכת להשתמש בהן כשפות רשמיות, כפי שנראה בעברית במאה ה-20. חיוני לתהליך זה הוא שיתוף פעולה בין קהילות מקומיות לממשלות, לצד שינוי מודעות עולמי. רק כאשר כולנו נכיר בערכן של שפות ונשאף לשמר אותן, נוכל להתגבר על איום הכחדת השפה.
מבחינה מציאותית, כשם שאנחנו לא יכולים לשמר כל מין של בעל חיים או צמחים על פני כדור הארץ, אנחנו לא יכולים - ואולי גם לא צריכים - לשמר כל שפה. סוגיות מוסריות ומעשיות שלובות כאן זו בזו. כאשר קהילת שפה בוחרת לאמץ שפה מרכזית שמבטיחה פיתוח כלכלי, איזו קבוצה חיצונית יכולה לאלץ אותה לשמור על שפתה הילידית?
יתר על כן, השימוש בשפות שונות בתוך קהילה אחת עלול לגרום לפילוגים חמורים בקרב תושביה. עם זאת, אפילו עם אתגרים אלה, איננו יכולים פשוט לעמוד מנגד בעוד למעלה מ-50% משפות העולם נמצאות במצב של הכחדה קרובה. עלינו לכבד את הגיוון האנושי ואת החוכמה הטמונה בו, תוך שאיפה לשמר כמה שיותר שפות. זה לא רק עניין של הגנה על שפות; זה גם עניין של הגנה על עתידנו שלנו.
מדוע עלינו לדאוג לשפות הנמצאות בסכנת הכחדה? גיוון לשוני מדגים את רוחב היכולות הלשוניות של האנושות. מכיוון שהשפה מגלמת את ההיסטוריה והגיאוגרפיה האנושית, הכחדתה של שפה דומה לספרייה שלמה המכילה מסמכים היסטוריים שנשרפים עד היסוד. יתר על כן, השפה מהווה את הבסיס עליו קיימים שירה, סיפורים ושירים בתוך תרבות. לכן, אם הכחדת השפה תימשך עד שרק מעט שפות דומיננטיות ישרדו, היא פוגעת בגיוון התרבותי של האנושות. יתר על כן, אובדן שפה כזה עלול להשפיע על היצירתיות האנושית ויכולות פתרון הבעיות. שפות מגוונות משקפות דרכי חשיבה מגוונות, וגיוון זה ממלא תפקיד מכריע בפתרון בעיות מורכבות. כתוצאה מכך, אובדן הגיוון הלשוני עלול להגביל את פוטנציאל ההתפתחות של האנושות.
בסופו של דבר, עלינו להכיר בכך ששימור שפות הוא שם נרדף לשימור המורשת התרבותית והאינטלקטואלית שלנו. וכדי להעביר מורשת זו לדורות הבאים, עלינו להשקיע כל מאמץ שביכולתנו כיום. שכן שפה היא יותר מכלי תקשורת גרידא; היא נכס חיוני המגלם את זהותנו וההיסטוריה שלנו.
